הגר אהרוני

תשעה חוֹדשים

טכניקה: צילום עצמי 29.7/42 ס"מ, כפות רגליים מיציקת שוקולד 4/10 ס"מ כל אחת, וילון לבן וצבעי גואש 300/120 ס"מ, הצבת וידאו 2:34 דקות.

מתי את מתחילה להיות אמא? כשהתחלת לחשוב על זה אי שם בסוף ילדותך? כשדיברת על זה עם בן הזוג? כשהתעברת? ברגע הלידה?

העבודות עוסקות במעבר שלי לאימהות.

ההריון, הלידה ותשעת החודשים שחלפו ממנה שינו אותי לבלי הכר. מצאתי את עצמי עסוקה בשאלות הקשורות בתלות מול עצמאות, רוך מול נוקשות וקבלה מול ביקורת.

העבודות כולן הן פרי של היחסים עם בני התינוק, שמשחק בהן תפקיד מורכב – ספק שותף ליצירה, ספק השראה, ספק כלי עבודה.

מנחה: ירון אתר

  • פריטים מתוך עבודתה של הגר אהרוני. בתמונה רואים חלק מתוך ההקרנה של אצבעות כפות רגליו של תינוק, ואל מולה את הפדסטל (מעמד) עליו מונחים פסלי שוקולד של כפות רגלי תינוק.
  • פריט מתוך עבודתה של הגר אהרוני. בתמונה נראה וילון התלוי מעל חלון. הוילון לבן ומוכתם בגואש בצבעים אדום, כחול, ירוק וצהוב.
  • צילום הצבה של עבודתה של הגר אהרוני. על קירו השמאלי של החדר מוקרן קטע וידאו המראה קלוז אפ על אצבעות כף רגלו של תינוק. מולו תלויה על קיר תמונת תקריב של צווארה של הגר, כשהיא עוטה חולצה לבנה ועונדת שרשרת זהב בעלת תליון פנינה. על הקיר האמצעי של החדר, בפינתו השמאלית, וילון תלוי מעל החלון. הוילון לבן ומוכתם בגואש בצבעים צהוב, ירוק, אדום וכחול. במרכז החדר, אל מול הקרנת הוידאו על הקיר השמאלי, מוצב פדסטל (מעמד) עליו מונחים שני פסלים עשויים שוקולד של כפות רגלי תינוק.