עדי גרוסמן

Somewhere, On My Way

טכניקה: וידאו, 20 דקות

לאורך השנה האחרונה, ברקע המלחמה, עמוק בתוך תקופה של בלבול וחיפוש עצמי, נאחזתי במעגלים המשפחתיים והחברתיים שלי. תיעדתי מבחר של רגעים יומיומיים ושיחות אינטימיות עם בני משפחתי וחבריי הטובים, ודרך מערכות היחסים השונות בחיי, ניסיתי לפענח מי אני.  הצפתי שאלות רבות ביחס לזהות שלי כאישה צעירה בעולם.

המפגשים המתועדים אפשרו לי ולקרובים אליי להיחשף בפני המצלמה ולשבור סטריאוטיפים ונורמות חברתיות, בכנות ובפתיחות.

כל דמות בסרט נמצאת בשלב שונה בחייה ובמקום אחר מול ציפיות החברה ממנה, ומתוך כך מביאה את עולם התוכן הפנימי שלה.

הפרגמנטים השונים יוצרים ביחד דיוקן מורכב של התבגרות במציאות שנעה בין מלחמה למסיבות.

מאחורי המצלמה אני מנסה להבין מה מצופה ממני בחברה כאשה רווקה? כיצד מתמודדים עם יומיום של מלחמה? האם אני בהכרח דומה לאנשים הסובבים אותי, או למשפחתי? מהם הפערים בין הדרך בה גדלתי למי שאני היום? ובעצם, מי אני היום?

מנחה: יאיר ברק

  • סטילס מתוך עבודת הוידאו של עדי גרוסמן. בסטילס נראה אדם חובש כיפה המנשק את לחייה של ילדה קטנה, המישירה עיניים ירוקות נוצצות אל הצופה. היא מחייכת בעוד לחייה נמחצת מעוצמת הנשיקה, ואצבעותיה הקטנות כמו קפואות בדרכן לאחוז בידו של אביה העוטפת אותה בחיבוק חם.
  • סטילס מתוך עבודת הוידאו של עדי גרוסמן. בתמונה תקריב של גבר ואישה בחיבוק צמוד. שניהם מחייכים בעיניים עצומות. הם נמצאים בין קהל של אנשים ומוארים באור סגול.
  • סטילס מתוך עבודת הוידאו של עדי גרוסמן. בתמונה נראה קלוז אפ על פניה של עדי, כשהיא ממוקמת בצידה השמאלי של התמונה ופניה פונות אל ימין הפריים.