הפרויקט עוסק בנדודים ועקירה. בעבודתי אני עוקבת אחרי האתוס הציוני מתחילת דרכו בדמות העליות השונות, הקושי במעברות וקשיי המעבר דרך הדורות השונים במשפחתי שלי. אני באה ממשפחה של צורפים מתימן. כמעט ואין לי ידע על המשפחה שלי ועל ההיסטוריה שלנו. גדלתי בלי סיפור היסטורי או ידע אודות המקום ממנו הגיעו סבתי וסבי. הפרויקט מורכב ממבנה של מעברה אלטרנטיבית שמכילה את הסיפור המשפחתי של משפחתי שלי, פסלי תכשיט וראיון עם קרוב משפחה.
תכשיטי החימר שאני מייצרת הם יציקות של השפתיים שלי. אני מנסה להתחבר להיסטוריה המשפחתית דרך הניסיון ליצור תכשיטים, גם אם אלו משונים במקצת. השימוש בשפתיים הוא הדרך שלי לייצר את הנרטיב המשפחתי שלי, ולספר את הסיפור דרכי. בית הקרטון הרעוע והעומד לפול הוא ניסיון לחשוב על המשמעות של המושג בית ברמה הפרטית והלאומית. בתוך הבית קרטון מוקרן וידיאו של קרוב משפחתי משה דוד, שמספר את הסיפור המשפחתי שלנו. על אחד החלונות הנוספים מצוי נייר שקף עליו מודפסים צילומים של תכשיטים תימנים מאזורים שונים, כך שכל פעם ניתן להתמקד בחלק קטן מתוך התמונה השלמה.
